בתי השקעות ישראלים – הטבות משתלמות
מסחר עצמאי בשוק ההון דרך בית השקעות ישראלי הטבות משתלמות לפתיחת חשבון מסחר עצמאי מחפשים להשקיע או לסחור בשוק ההון
מדד שארפ, Sharpe Ratio, מחשבון מדד שארפ, השימושים הנפוצים של יחס שארפ כולל דוגמאות.
במקרים רבים בשוק ההון בפרט ובהשקעות בכלל אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו מעוניינים לבצע השוואה מושכלת בין מספר נכסים.
הדרך הפשוטה ואולי הפופולרית ביותר היא לראות איזה מהנכסים השיג תשואה גבוהה יותר ולהעדיף אותו,
אך האמת שזוהי השוואה שגויה בחלק מהמקרים.
הרי חשוב שנקח בחשבון גם את רמת הסיכון של הנכס ונשאף לקבל תשואה גבוהה יותר במידה והנכס הוא יותר מסוכן.
אז איך לוקחים בחשבון גם את רמת הסיכון של הנכס?
כאן נכנס הקונספט של מדד שארפ,
זה בדיוק מה שנלמד לגביו במדריך הנוכחי לעומק.
מדד שארפ הוא מדד אשר מסייע לנו למדוד את עודף התשואה של הנכס ביחס לרמת הסיכון שנלקחה לטובת השגת אותה תשואה.
מדד שארפ (או באנגלית Sharpe Ratio) פותח על ידי הכלכלן וויליאם שארפ בשנת 1966,
מאוחר יותר בשנת 1990 הוא גם זכה בפרס נובל עבורו.
באמצעות Sharpe Ratio אנחנו יכולים לגלות עד כמה התשואה של הנכס מעניקה לנו פיצוי על הסיכון שנלקח בכדי להשיג אותה.
ניתן לסכם זאת כך:
אם נשווה בין שני נכסים אז הנכס עם התוצאה הגבוהה יותר במדד שארפ הוא זה שמעניק תשואה גבוהה יותר על כל יחידת סיכון.
* חשוב לזכור שזה לא בהכרח אומר שאותו נכס מעניק גם תשואה גבוהה יותר בסיכום סופי.
נניח שמדד S&P 500 העניק בשנת 2024 תשואה של 25% בזמן שריבית חסרת סיכון עמדה על 5%.
במצב כזה על פי הנוסחה אנחנו נפחית מהתשואה (25% במקרה שלנו) את הריבית חסרת סיכון (5% במקרה שלנו),
כך נקבל את התשובה 20%.
לאחר מכן נניח שתשואת התקן של המדד עמדה בשנת 2024 על 12.5%.
כעת נקח את התשובה שיצאה לנו קודם לכן (20% בדוגמה שלנו) ונחלק אותה בסטיית התקן (12.5% בדוגמה שלנו),
התשובה שתצא לנו היא 1.60 וזהו יחס שארפ בדוגמה הזאת שלנו.
כעת אנחנו יכולים באמצעות השוואת מדד שארפ של המדדים השונים להסיק איזה מהמדדים העניק לנו תשואה גבוהה יותר עבור כל יחידת סיכון בשנה האחרונה.
במקרה שלנו נוכל לראות שמדד S&P 500 העניק לנו תשואה של 1.60% על כל יחידת סיכון,
זאת לעומת מדד נאסדק שהעניק 1.20% ומדד ACWI שהעניק 1.00%.
בעקבות כך נוכל להסיק שמדד S&P 500 היה הטוב ביותר מבין שלושת הנכסים הללו בהיבט התמורה לסיכון שנלקח בכדי להשיג את התשואה,
לכן על פי מדד שארפ אנחנו נעדיף אותו.
חישבנו כאן את יחס שארפ עבור השנה הקודמת.
אך עם זאת אין שום הכרח שמה שהיה בעבר יתרחש גם בעתיד,
זה גם אחד מהחסרונות המהותיים של מדד שארפ.
דרך אחת שבה ניתן לנסות להתמודד עם החיסרון הזה היא באמצעות חישוב עצמאי,
החישוב מתבצע על פי הערכות אישיות שלנו לגבי מה שאנחנו מצפים שיתרחש מכאן ואילך.
לדוגמה אנחנו יכולים להציב בנוסחה את ההשערה שלנו לגבי התשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 בתקופת ההשקעה שלנו,
את ההשערה שלנו לגבי רמת הריבית הממוצעת ואת ההשערה שלנו לגבי סטיית התקן הממוצעת.
לאחר מכן נוכל להשוות בין מדדי שארפ שיצאו לכל אחד מהנכסים שבהשוואה שלנו,
כאן זה כבר יהיה שימוש בנוסחת מדד שארפ לצורך ביצוע השוואה עצמאית בין ההערכות השונות שלנו.
דרך נוספת שבה ניתן להתמודד עם החיסרון הזה היא לקחת מדד שארפ שמשכלל בתוכו תקופות ארוכות יותר (לדוגמה תקופה של 10 שנים),
בדרך זו נוכל להסתמך על שכלול של יותר תצפיות.
יחס שארפ מאפשר לנו לבצע השוואה בין השקעות שונות,
זאת למרות שפרופיל הסיכון עשוי להיות שונה ביניהן.
מדד Sharpe לוקח בחשבון גם את רמת הסיכון של הנכס,
כך הוא מעניק לנו תמונה רחבה יותר לעומת סוגי השואה אחרים שאינם מתחשבים ברמת הסיכון.
מגוון רחב של אתרים ברחבי הרשת, אפליקציות מסחר וסורקי קרנות נאמנות מאפשרים לנו לראות מהו מדד שארפ עבור מגוון רחב של נכסים.
כך אנחנו יכולים להיעזר בו ללא צורך בחישוב בצורה עצמאית.
כאשר מדובר בקרנות מנוהלות שסוחרות באותו נכס (לדוגמה מדד S&P 500, מדד עולמי או אפילו קרן כספית),
אנחנו יכולים על פי מדד שארפ לראות מיהו מנהל הקרן שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר לכל יחידת סיכון שהוא לקח.
אם נשווה באמצעות מדד שארפ בין מדד S&P 500 לבין רכישת דירה לצורך הדוגמה,
נגלה שהמדד לא לוקח בחשבון מגוון רחב של סיכונים שמשתנים בין שני הנכסים הללו בצורה מהותית.
לדוגמה יחס שארפ לא יכול לקחת בחשבון את זה שלדירה יש גם עלויות נלוות או לחלופין את זה שהמס בעת מכירת קרן מחקה מדד S&P 500 עלול להיות משמעותי.
בכדי לשקלל את מגוון הסיכונים אנחנו נצטרך להפעיל שיקול דעת מעבר לתוצאה שנקבל בנוסחת Sharpe Ratio.
אם נכס מסוים הציג תשואה שלילית (או אפילו תשואה הנמוכה מריבית חסרת סיכון) אז זה מאוד בעייתי,
במקרה כזה בנוסחה של מדד שארפ אנחנו נקבל תוצאה שלא נוכל להיעזר בה.
בסופו של יום יחס שארפ הוא סך הכל פרמטר שניתן להשוות באמצעותו ולקבל אינדיקציה מסוימת.
לא מדובר כאן באיזה נוסחת קסם,
יחס שארפ מסתמך על העבר ולצערנו הוא לא מנבא בצורה מוחלטת את העתיד.
באופן כללי מדד שארפ גבוה זה סימן חיובי,
אנחנו נעדיף לבחור בקרן שבה יחס שארפ הוא הגבוה ביותר.
אם אנחנו משווים נכס ספציפי אז לא באמת משנה לנו אם תוצאת יחס שארפ היא 1, 1.5 או בכלל 2.5.
מה שמעניין אותנו זה שנבחר את קרן הנאמנות שבה Sharpe Ratio הוא הגבוה ביותר ביחס לקרנות האחרות.
כאשר מדד שארפ נמוך ביחס לקרנות האחרות אז מדובר בסימן שלילי.
זכרו שמדד שארפ נמוך מצביע על כך שהתקבלה תשואה נמוכה יותר עבור כל יחידת סיכון באותה קרן.
לכן אנחנו נעדיף לבחור בקרן עם מדד שארפ גבוה על פני Sharpe Ratio נמוך.
בעת בחירת קרן נאמנות ניתן לבצע השוואה גם באמצעות יחס שארפ בקלות.
מגוון רחב של סורקים יציגו לכם מראש את תוצאת מדד שארפ עבור 12 החודשים האחרונים בקרנות השונות.
לצורך הדוגמה אם אתם מתכוונים להשוות בין קרנות שנסחרות בבורסה הישראלית אז ניתן להיעזר בסורקים של חברת Fair שמציגים את הנתון הזה:
* שימו לב:
במקרה שבו לא מוצג כלום בשורה של מדד שארפ אז זה לרוב מכיוון שמדובר בקרן חדשה שקיימת פחות משנה.
כאשר בוחרים מסלול השקעה ובעיקר חברה ספציפית עבור אותו מסלול השקעה בפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות אז ניתן להיעזר ביחס שארפ.
באמצעות המערכת הממשלתית גמל נט ניתן לבצע סריקה קלה ובאמצעותה לאתר את יחס שארפ עבור הקופות והמסלולים השונים.
בתמונה המצורפת כאן מטה תוכלו לצפות בסינון שביצעתי על פי מדד שארפ (מהגבוה לנמוך),
ביצעתי אותו לצורך השוואת חברות ומסלולי השקעה בחיסכון לכל ילד עבור שנת 2024.
בתמונה המצורפת ניתן לראות שבשנת 2024 קופת חיסכון לכל ילד שנקראת "אינפינטי חיסכון לכל ילד – חוסכים המעדיפים סיכון מוגבר" הציגה את מדד שארפ הגבוה ביותר שעמד על 1.07.
לאחר מכן ניתן לראות בטבלה עוד מגוון רחב של חברות ומסלולי השקעה,
אך עם זאת אציין שההשוואה הטובה ביותר תהיה בין מוצרים זהים ככל הניתן.
במקרה שלנו יהיה נכון להשוות בצורה פרטנית את הקופות שנמצאות במסלול הרלוונטי עבורכם,
לצורך הדוגמה אם תרצו לסחור במסלול "סיכון מוגבר" אז צריך להשוות את כל מסלולי "סיכון מוגבר" בלבד.
למעשה אין צורך לצרף להשוואה את מסלולי "סיכון בינוני" ומסלולים אחרים שפועלים ברמת סיכון שונה.
גם בקרנות כספיות ניתן לבצע השוואה באמצעות יחס שארפ.
כאשר מדובר בנכס ספציפי כדוגמת קרן כספית אז אפשר ממש לבצע את ההשוואה בין קרן כספית א' לקרן כספית ב' לצורך הדוגמה.
באמצעות סורק קרנות כספיות של חברת Fair (ניתן להגיע אליו בלחיצה כאן) תוכלו לראות מהו מדד שארפ של כל אחת מהקרנות הכספיות בקלות ולבצע השוואת מדד שארפ ביניהן.
באמצעות Sharpe Index אנחנו יכולים לבצע השוואה בין מדדי מניות שונים או בין קרנות סל שונות שעוקבות אחר אותו מדד ספציפי.
יחס שארפ מתחשב גם ברמת הסיכון של הנכס (סטיית התקן) וזה אחד מהיתרונות העיקריים שלו.
כאשר מדובר על השוואת נכסים זהים (כדוגמת קרנות כספיות שקליות או קרנות שמחקות את אותו מדד) אז באמצעות Sharpe Index אנחנו יכולים לראות איזה מנהל קרן השיג ביצועים טובים יותר.
מה שיפה במדד שארפ זה שהוא מתחשב גם ברמת הסיכון שאותו מנהל קרן לקח בכדי להשיג את התשואה ולא רק בתשואה הסופית.
אם יש מנהל קרן שלקח סיכון מופרז אך בסוף השיג תשואה מעט גבוהה יותר מהקרנות האחרות אז מדד שארפ יחשוף אותו.
ברחבי הרשת ניתן לאתר מחשבון מדד שארפ שעובד ממש על פי הנוסחה שהצגתי כאן במדריך.
באמצעות מחשבון מדד שארפ אתם יכולים להזין את הנתונים הרלוונטיים (תשואת הנכס, ריבית חסרת סיכון וסטיית התקן) ואז לקבל את התוצאה בקלות ללא צורך בחישוב בצורה עצמאית.
אם אתם מוצאים בכך ערך ותרצו שאוסיף לבלוג שלי אחד כזה אז אתם מוזמנים להגיב בפוסט ובהתאם לביקוש אדאג לכך בהקדם (:
אני מקווה שהמדריך שלנו על Sharpe Ratio העניק לכם ערך.
אם אהבתם את התוכן שלנו אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם לשוק ההון, בקבוצת הוואטסאפ השקטה או בקבוצת הפייסבוק שלנו.
אני מצרף לכם כאן מספר סקירות רלוונטיות שעשויות לעניין אתכם:
אתם יכולים למצוא עוד מגוון רחב של סקירות נוספות בסגנון גם בבלוג שוק ההון שלנו (:
*כל האמור בסקירה הינו דעתי האישית בלבד ואין לקחת כהמלצת מסחר ו/או ייעוץ ו/או שיווק השקעות מכל סוג שהוא.
מה זה מדד שארפ, Sharpe Ratio, מדד שארפ שלילי, מדד שארפ גבוה, מדד שארפ דוגמאות, מה נחשב מדד שארפ טוב, מחשבון מדד שארפ, מה זה שארפ קרן כספית, מדד שארפ קרנות נאמנות.
אהבתם את הפוסט? שתפו עם חברים בלחיצת כפתור:
מעוניינים לסחור בבורסה האמריקאית דרך ברוקרים מובילים?
סידרנו לכם הטבות משתלמות וביצענו עבורכם השוואת עמלות מסחר בבורסה האמריקאית:
לחצו כאן לקבלת פרטים מלאים
מעדיפים לסחור בבורסה הישראלית?
דאגנו לכם להטבות עבור מסחר דרך בתי ההשקעות הישראלים וביצענו עבורכם השוואת עמלות:
לחצו כאן לקבלת פרטים מלאים
מעניין אתכם להתחיל להתמקצע במסחר והשקעות בשוק ההון?
אתם מוזמנים לצפות בהיצע קורסי המסחר שאנו מציעים:
לחצו כאן בכדי לצפות בהיצע הקורסים
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם ברשתות השונות:
לטלגרם שלנו לחצו כאן – (שם עיקר הפעילות)
לקבוצת הוואטסאפ השקטה לחצו כאן
לאינסטגרם שלנו לחצו כאן
לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך:
מסחר עצמאי בשוק ההון דרך בית השקעות ישראלי הטבות משתלמות לפתיחת חשבון מסחר עצמאי מחפשים להשקיע או לסחור בשוק ההון
מדדים מובילים בעולם, מדדי מניות בעולם, איך לבחור מדד מניות, רשימת מדדי מניות מכל רחבי העולם. תוכן עניינים: מדדי מניות
מכפיל רווח, מה זה Price to earnings ratio?, איך להשתמש ב P/E Ratio בצורה נכונה הקדמה: בעשורים האחרונים רכישת מניה
חשבון מסחר עצמאי בשוק ההון, מדריך פתיחת חשבון מסחר, איך פותחים חשבון מסחר והשקעות בבורסה, השוואה איפה לפתוח חשבון מסחר.
קרן כספית מומלצת 2025 – איך לבחור קרן כספית בקלות ועל פי איזה פרמטרים אני בוחר עבור עצמי קרן כספית
קרנות ביטקוין ישראליות, השקעה בקרן ביטקוין ישראלית, קרן ביטקוין בשקלים, קרן מחקה ביטקוין בישראל, רשימת קרנות מחקות ביטקוין. תוכן עניינים:
לפוסט הזה יש 3 תגובות
תודה רבה דניאל על מאמר מלמד ומועיל.
שאלה לגבי היחידות בהן נמדד מדד שארפ.
במאמר אתה לפעמים מציין אותו כמספר טהור (חסר יחידות) ולעיתים באחוזים. עפ"י הנוסחה, אם סטיית התקן ניתנת באחוזים, הרי שתוצאת החישוב אמורה להיות מספר טהור, ולהיפך: אם סטיית התקן ניתנת כמספר טהור, תוצאת מדד שארפ אמורה להיות באחוזים (עפ"י יחידות המונה).
השאלה שלי: מה מקובל? מה נהוג?
שוב, תודה רבה על המאמר.
היי אריה, תודה רבה על התגובה.
למעשה אנחנו מציבים אחוזים מכיוון שהפרמטרים הנדרשים בנוסחה הם כאלה שמונים אותם באחוזים (תשואה, ריבית, סטיית תקן).
אך בפועל הנוסחה עצמה מתייחסת למספרים כפי שהצגתי אותם בדוגמאות במאמר.
לדוגמה אם התשואה היא 8% אז נציב בנוסחה את המספר 8.
* כפי שחידדת בתגובה הנוספת – גם אם נכפיל ב100 בכדי לבצע המרה לאחוזים כפי שתיארת אז נגיע בין כה וכה לאותה תוצאה (כי גם המונה יוכפל ב100 וגם המכנה) ולכן התוצאה זהה בשני המקרים.
בהמשך לתגובה הקודמת שלי:
למען הסר ספק, ברור לחלוטין שהמעבר בין מספר טהור לאחוזים הוא בסה"כ כפל ב-100, ועדיין הגדלים בהם השתמשת במאמר נעים בסביבות ערכים כמו 1-1.5 לעומת 1%-1.5% ולא 100%-150%.
מקווה שהבהרתי את השאלה.
תודה.