מחקר טריניטי, כלל 300, כלל 4% משיכה – החופש הכלכלי שלנו בפתח?

דניאל נבון TradingIL
  • דניאל נבון - TradingIL
מחקר טריניטי, כלל 3%, חוק 300, מה זה מחקר טריניטי, חוק 400, כלל 4%, איך מחשבים חוק 300, משיכה בטוחה של 4%

מחקר טריניטי, מה זה מחקר טריניטי, מהו חוק 300, איך מחשבים את כלל 300, כלל 4% משיכה או חוק 3% משיכה.

תוכן עניינים: 

מה זה מחקר טריניטי?
מה זה כלל 300?
איך מחשבים כלל 300 (כולל דוגמאות)
חוק ה4% וחוק ה3%
כמה כסף צריך בכדי לפרוש מוקדם?
יתרונות וחסרונות מחקר טריניטי
סיכום

הקדמה:

רבים מאיתנו שואפים להגיע לשלב שבו אנחנו יכולים להסתמך רק על ההשקעות שלנו ולחיות על חשבונם,
ממש מבלי שיהיה לנו את הצורך לעבוד עבור הכסף.

הבעיה היא שאנחנו לא באמת יודעים כמה כסף יספיק לנו לצורך הזה.
אין לנו מושג מה תהיה האינפלציה בעתיד, מה תהיה התשואה בבורסה בעתיד וכמובן שאנו לא יודעים לאיזה גיל נגיע.

חוקרים רבים ברחבי העולם בחנו את הנושא הזה לעומק וכיום יש כבר מסקנה שרבים מסתמכים עליה,
המסקנה נקראת חוק 300 או כלל ה4%.

במדריך הנוכחי אנחנו נלמד לעומק על מחקר טריניטי וחוק 300 (כלל 4%) לעומק,
נלמד מה זה מחקר טריניטי, מהו כלל 300 ואיך מחשבים אותו.
לאחר מכן נחשב כמה כסף אנחנו צריכים בכדי לצאת לחופש כלכלי על סמך מחקר טריניטי.

 מה זה מחקר טריניטי?

מחקר טריניטי הוא מחקר אשר עוסק במציאת שיעור המשיכה הבטוח (Safe Withdrawal Rates או בקיצור SWR),
המחקר פורסם לראשונה בשנת 1998 והמידע שנלקח בו בחשבון היה עבור השנים 1926-1995.

במחקר טריניטי לקחו בחשבון במה התיק היה מושקע ומהו אחוז הכסף שנמשך מדי שנה (בהתאמה לאינפלציה),
המטרה של המחקר היתה לבחון האם תיק ההשקעות שרד לאחר 30 שנה של משיכת כסף בשיעור שנקבע ומהי הסבירות לכך שהוא שרד.

מחקר טריניטי עם נתונים עבור השנים 1926-1995:

במחקר טריניטי שבוצע עבור השנים 1926-1995 המסקנה היתה שתיק השקעות מנייתי (100% מניות מחקה מדד S&P500) שנמשכו ממנו 3% מדי שנה בהצמדה לאינפלציה שרד למשך 30 שנה ב100% מהמקרים.

לעומת זאת כאשר שיעור המשיכה עלה ל4% מדי שנה בהצמדה לאינפלציה אז הסבירות שהתיק שרד למשך 30 שנה ירדה ל 95%,
מעבר לכך אם שיעור המשיכה עלה ל5% מדי שנה בהצמדה לאינפלציה אז הסבירות שהתיק שרד למשך 30 שנה כבר ירדה ל85%.

שימו לב שנבחנה במחקר רק השרידות של התיק למשך 30 שנה.
בחלק מהמקרים לאחר 30 שנה התיק הכפיל את עצמו פי כמה וכמה למרות המשיכה,
אך במקרים אחרים יתכן שהתיק נמחק שנים מעטות לאחר שחלפו 30 שנה.

מחקר טריניטי עם נתונים עבור השנים 1926-2009:

בשנת 2010 פורסם מחקר טריניטי מחדש עם נתונים עבור השנים 1926 עד דצמבר 2009.

על פי אותו מחקר המסקנה היתה שתיק השקעות 100% מנייתי (מחקה מדד S&P500) שנמשכו ממנו 3% מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) עדיין שרד למשך 30 שנה ב100% מהמקרים.
מעבר לכך כאשר שיעור המשיכה עלה ל4% מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) אז הסבירות שהתיק שרד למשך 30 שנה עמדה על 98%.

אבל אם שיעור המשיכה עלה ל5% מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) אז הסבירות שהתיק שרד למשך 30 שנה כבר ירדה ל80%,
במצב בו שיעור המשיכה עמד על 6% מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) הסבירות צנחה ל62% בלבד.

קורס השקעות פסיביות - נקודת פתיחה פיננסית - באנר

ומה היתה התוצאה על פי המחקר במקרה בו משכנו סכום קבוע מבלי לבצע התאמה לאינפלציה?

  • משיכה של 3% בשנה מבלי לבצע הצמדה לאינפלציה שרדה ב100% מהמקרים.
  • 4% משיכה שרדה ב98% מהמקרים.
  • משיכה של 5% שרדה ב96% מהמקרים.
  • משיכה של 6% שרדה ב93% מהמקרים.
  • 7% משיכה שרדה בסבירות של 87%.
  • משיכה של 8% שרדה בסבירות של 76%.
  • רק כאשר המשיכה זינקה ל9% בשנה הסבירות ירדה ל 62%.

נתון מעניין נוסף שפורסם באותו מחקר הוא התיק החציוני שפגשנו לאחר 30 שנה:

במקרה החציוני של 3% משיכה מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) סכום של 1,000$ בתיק ההשקעות המנייתי (מחקה מדד S&P500) בתחילת הדרך הפך ל 12,929$ למרות המשיכה (!).
גם אם המשיכה עמדה על 4% מדי שנה (בהצמדה לאינפלציה) סכום של 1,000$ באותו תיק השקעות בתחילת הדרך זינק ל 10,075$ למרות המשיכה שבוצעה מדי שנה.

במשיכה של 5% לשנה (בהצמדה לאינפלציה) סכום של 1,000$ בתיק השקעות מנייתי (מחקה S&P500) בתחילת הדרך הפך ל 7,244$, בתיק עם 6% משיכה הפך ל 4,128$ ובתיק עם 7% משיכה הפך ל 1,253$.
לעומת זאת במשיכה שנתית של 8% ומעלה במקרה החציוני התיק בכלל לא שרד למשך 30 שנה.

*שימו לב שמדובר במקרה החציוני ולא במקרה הגרוע או הטוב ביותר.

מה זה כלל 300? מהו חוק 300?

כלל 300 או בשמו הנרדף חוק 300 הוא למעשה כלל אצבע שמשקיעים בשוק ההון משתמשים בו,
חוק 300 מאפשר לנו לאמוד כמה כסף אנחנו צריכים בתיק ההשקעות בכדי למשוך מדי חודש סכום מסוים מבלי לפגוע בתיק לאורך זמן.

* שימו לב שכלל 300 מסתמך על מחקר טריניטי שעסקנו בו קודם לכן.
על פי המחקר תיק שמושקע 100% במניות למשך 30 שנה בין השנים 1926-2009 ונמשכו ממנו 4% בשנה (על פי כלל 300) שרד בסבירות של 98% ובמקרה החציוני אף גדל פי 10.

איך מחשבים את כלל 300?

חישוב חוק 300 מתבצע בצורה פשוטה,
כל שעלינו לעשות זה להכפיל ב300 את הסכום שאנו מעוניינים למשוך מדי חודש.

דוגמה לחישוב ושימוש בחוק 300:

  • אם אני מעוניין למשוך כל חודש 1,000 ש"ח מתיק ההשקעות שלי,
    על סמך חוק 300 אני אצטרך תיק השקעות בגובה של 300,000 ש"ח (על פי החישוב 1,000 ש"ח כפול 300).

  • במידה שאני ארצה למשוך סכום של 5,000 ש"ח מתיק ההשקעות שלי מדי חודש,
    אני כבר אצטרך סכום של 1,500,000 ש"ח (על פי החישוב 5,000 ש"ח כפול 300)

  • אם אני ארצה למשוך מדי חודש סכום של 10,000 ש"ח מתיק ההשקעות שלי,
    אני כבר אצטרך סכום של 3,000,000 ש"ח על פי חוק 300.

חוק ה 4%:

חוק ה4% אומר שאנחנו יכולים למשוך 4% בשנה מתיק ההשקעות שלנו על סמך מחקר טריניטי.
זאת אומרת שעל תיק של 1,000,000 ש"ח אנחנו יכולים למשוך מדי שנה 40,000 ש"ח,
זהו שיעור המשיכה הבטוח.

שימו לב שכלל ה4% עבד על פי מחקר טריניטי בסבירות מאוד גבוהה של 98% (בתיק 100% מניות למשך 30 שנה),
אך עם זאת מי שירצה לבטח את עצמו בצורה טובה יותר עשוי לבחור בחוק ה3%.

חוק ה 3%:

כלל ה3% מבטא את זה שאנחנו יכולים למשוך 3% בשנה מתיק ההשקעות שלנו על סמך מחקר טריניטי.
משמע שעל כל 1,000,000 ש"ח בתיק ההשקעות אנחנו יכולים למשוך 30,000 ש"ח,
זהו שיעור המשיכה הבטוח.

חוק ה3% הוא למעשה שיעור המשיכה הבטוח שעל פי מחקר טריניטי עבד ב100% מהמקרים שנבחנו.
משקיעים שונאי סיכון יעדיפו להסתמך על חוק ה3% ולא על חוק ה4%.

כמה כסף צריך בשביל לצאת לחופש כלכלי על סמך מחקר טריניטי?

בסופו של יום המחקר לא באמת יכול להגיד כמה כל אדם צריך בכדי לצאת לחופש כלכלי,
אך עם זאת אנחנו יכולים לשבת עם עצמנו ולהחליט איזה סכום כסף מספיק לנו בשביל לצאת לחופש כלכלי באמצעות שיעור המשיכה הבטוח.
החישוב שלנו יתבצע בהתאם לחוק ה4% או חוק ה3% על פי מה שנראה לנכון.

נניח לדוגמה שאני מסתפק בסכום של 20,000 ש"ח בחודש.
כתוצאה מכך על פי חוק 300 אני צריך תיק השקעות עם 6,000,000 ש"ח,
זאת בכדי שאוכל למשוך מדי שנה 4% ממנו על פי מחקר טריניטי.

לעומת זאת אם אני ארצה ללכת על הצד הבטוח יותר,
אני אבחר למשוך רק 3% מתיק ההשקעות בשנה.
לכן במקרה כזה אצטרך להשתמש בחוק 400 והתוצאה שתצא לי היא תיק השקעות בסכום של 8,000,000 ש"ח.

שימו לב שהתוצאות כאן הם ללא התייחסות לענייני המיסוי,
ענייני המיסוי יחסית סבוכים במקרה שלנו מכיוון שכל חודש מתבצעת משיכה.
בחלק מהחודשים יהיה מס לשלם (מכיוון שיש לנו רווח לעומת מחיר הכניסה),
אך בחלק אחר מהחודשים יתכן שכלל לא נדרש בתשלום מס (מכיוון שאין לנו רווח לעומת מחיר הכניסה).

מעבר לכך מס רווח הון בהשקעות הוא בגובה של 25% מהרווחים באופן כללי,
אך כמובן שלא כל הסכום שנמשוך הוא רווח אלא רק חלק ממנו.
לכן בפועל המס שנשלם יהיה נמוך משמעותית מ25% על כל הכסף שמשכנו.

יתרונות מחקר טריניטי:

1. מחקר טריניטי מאפשר לנו להציב מטרות במספרים מדויקים:

נניח שאנחנו רוצים לטובת הפרישה סכום של 20,000 ש"ח בחודש.
במקרה כזה אנחנו יכולים להשתמש בחוק 300 ולהסיק ממנו שברגע שיהיה לנו תיק של 6,000,000 ש"ח אנחנו יכולים לפרוש ולחיות על גבי תיק ההשקעות שלנו,
למרות שאנו מושכים מדי חודש 20,000 ש"ח.
בדרך זו אנחנו יכולים באמצעות מחקר טריניטי להציב מטרות במספרים מדויקים.

2. מסייע לנו להבין כמה הוצאה כספית כלשהי מרחיקה אותנו מהחלום:

באמצעות מחקר טריניטי אנחנו יכולים לאמוד כמה כסף אנחנו צריכים בהשקעות בכדי לכסות הוצאה כלשהי.
לדוגמה במקרה שבו אנחנו יודעים שבילוי חודשי במסעדה עולה 200 ש"ח,
אנחנו נצטרך על פי חוק 300 סכום של 60,000 ש"ח בשביל שיתאפשר לנו למשוך מתיק ההשקעות את אותם 200 ש"ח מדי חודש לטובת אותו בילוי.

מעבר לכך אנחנו יכולים גם להסיק עד כמה קיצוץ של ההוצאה הזאת יקרב אותנו אל החלום של הפרישה המוקדמת,
במקרה הנוכחי קיצוץ של הוצאה על סך 200 ש"ח בחודש יאפשר לנו לפרוש עם 60,000 ש"ח פחות בתיק ההשקעות לעומת מצב שבו ההוצאה הזאת קיימת.

3. מציג לנו מהו שיעור המשיכה הבטוח:

בזכות מחקר טריניטי אנחנו יכולים להסיק ששיעור המשיכה היחסית בטוח הוא 4% בשנה,
משקיעים שירצו לקחת מרווח ביטחון נוסף יעדיפו להסתמך על שיעור המשיכה הבטוח של 3% בשנה.

חסרונות מחקר טריניטי:

1. אין שום ביטחון שמה שהיה בעבר יעבוד גם בעתיד:

גם אם מחקר טריניטי היה מראה לנו רמת ודאות של 100% לאורך 1,000 שנים אחורה אנחנו עדיין לא יכלנו להסתמך עליו בצורה מלאה.
אני באופן אישי מאמין שמסקנות מחקר טריניטי יהיו נכונות גם בעתיד בסבירות מאוד גבוהה,
אך יחד עם זאת ברור לי שקיים כאן סיכון כלשהו גם אם הוא נמוך מאוד.

2. אין התייחסות לענייני המיסוי:

שימו לב שענייני המיסוי הם אישיים,
כל אחד עשוי לשלם אחוז מס שונה מהכסף שהוא ימשוך.
בגלל שמחקר טריניטי לא לוקח בחשבון את תשלום המס אנחנו צריכים לחשב זאת באופן עצמאי.

3. תמיד קיים סיכון מינורי כלשהו – אין שום דבר בטוח ב100% בעולם שלנו:

העולם מלא בהפתעות וברבורים שחורים שאפילו גדולי הכלכלנים לא חזו מראש,
מי יודע איך העולם עשוי להיראות עוד כמה עשורים קדימה.

מה זה חופש כלכלי, מהי עצמאות כלכלית?

חופש כלכלי או עצמאות כלכלית מבטאים מצב שבו יש לנו הכנסות פסיביות שמכסות את כל הוצאות המחיה שלנו (הקבועות והשוטפות) מבלי שאנחנו נדרשים להרוויח כסף נוסף.
באמצעות מחקר טריניטי אנחנו יכולים להעריך מתי אפשר לצאת לחופש כלכלי.

שימו לב שחופש כלכלי לא בהכרח מתבטא בלעשות בטן גב בבתי מלון ברחבי העולם,
לרוב עצמאות כלכלית תתבטא בכך שאנחנו יכולים לעסוק במה שאנחנו אוהבים (בתחביבים שלנו) ולא במה שמכניס לנו הכי הרבה כסף.

סיכום:

אני מקווה שהמדריך שלנו על מחקר טריניטי, חוק 300 וכלל ה4% משיכה העניק לכם ערך.
אם אהבתם את התוכן שלנו אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם למסחר בשוק ההון או בקבוצת הוואטסאפ השקטה.

אני מצרף לכם כאן מספר סקירות רלוונטיות שעשויות לעניין אתכם:

אתם יכולים למצוא סקירות נוספות בסגנון גם בבלוג שוק ההון שלנו (:

*כל האמור בסקירה הינו דעתי האישית בלבד ואין לקחת כהמלצת מסחר ו/או ייעוץ ו/או שיווק השקעות מכל סוג שהוא.

תגיות:

חוק 300, כלל 300, מה זה חוק 300, מחקר טריניטי, מה זה מחקר טריניטי, חישוב חוק 300, איך מחשבים כלל 300, כלל ה4%, כלל ה3%, מה זה כלל ה4%.

אהבתם את הפוסט? שתפו עם חברים בלחיצת כפתור:

מעוניינים לסחור בבורסה האמריקאית דרך ברוקרים מובילים?
סידרנו לכם הטבות משתלמות וביצענו עבורכם השוואת עמלות מסחר בבורסה האמריקאית:
לחצו כאן לקבלת פרטים מלאים

מעדיפים לסחור בבורסה הישראלית?
דאגנו לכם להטבות עבור מסחר דרך בתי ההשקעות הישראלים וביצענו עבורכם השוואת עמלות:
לחצו כאן לקבלת פרטים מלאים

מעניין אתכם להתחיל להתמקצע במסחר והשקעות בשוק ההון או בתחום הקריפטו?
אתם מוזמנים לצפות בהיצע קורסי המסחר שאנו מציעים: 
לחצו כאן בכדי לצפות בהיצע הקורסים

מוזמנים לעקוב אחרינו גם ברשתות השונות:
לטלגרם שלנו לחץ כאן – (שם עיקר הפעילות)
לאינסטגרם שלנו לחץ כאן
לקבוצת הפייסבוק שלנו לחץ כאן

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך: