הלוואות חברתיות, מה זה הלוואה חברתית, איך זה עובד והאם זה משתלם?

1. סיכון שהלווים לא יעמדו בחוב והתשואה תיפגע:

אין כל ערובה לכך שתקבלו בסוף התקופה את התשואה שצפיתם ואפילו את הקרן שהפקדתם,
בסופו של דבר אתם חשופים לזה שהלווים לא יעמדו בחוב ויגרמו לכם לספוג הפסדים כספיים.

כמובן שהחברות עושות ככל ביכולתם בכדי להגן עליכם ממקרים כאלה.
הם מבצעות זאת בין היתר באמצעות פיזור הכסף שלכם על פני עשרות או מאות לווים,
על ידי הקמת קרן ביטחון / קרן ערבות הדדית שכל משקיע מחויב להעביר אליה כספים כחלק מההשקעה שלו ואפילו במקרים חריגים על ידי עו"ד ושאר אנשי המקצוע שנדרשים בכדי לגרום ללווה לשלם את ההלוואה במלואה.

2. קיים סיכון נזילות:

הלוואה חברתית ידועה כאפיק ברמת נזילות בינונית/גבוהה שקיימת אפשרות לצאת ממנו בכל עת בהתראה יחסית קצרה (אלא אם צוין אחרת במסלול הספציפי שבחרתם),
אך עם זאת במצבים בהם יש יותר משיכות מהפקדות אז יתכן שתיאלצו להמתין עד שיהיה מי שיחליף אתכם בהלוואה שנתתם.

לדוגמה במהלך שנת 2023 כאשר הריבית עלתה בחדות אז הגיעה דרישה למשיכות רבות בחלק מהחברות שמציעות הלוואה חברתית,
ברגע שהמשיכות גברו על ההפקדות אז חלק מהחברות נאלצו להקפיא את המשיכות לזמן מה.

זכרו שבסופו של דבר כאשר אתם משקיעים בהלוואה חברתית אתם ממש מעניקים הלוואה,
יש מישהו בצד השני שלוקח אותה ומשלם עליה ריבית מסוימת.
אין דרך להכריח את אותו אדם להחזיר את הכסף לפני מועד סיום ההלוואה ולכן צריך לקחת בחשבון מצבים בהם תדרשו להישאר עם הלוואות מסוימות לכל תקופה ההלוואה.

נציין שברוב המקרים יהיו הפקדות חדשות והמערכת תוכל להחליף לכם ראש בראש עם אותם משקיעים חדשים את ההלוואה שאתם מחזיקים,
אך עם זאת בזמנים בהם אין הפקדות חדשות הדבר הזה לא מתאפשר ולכן צריך לקחת בחשבון את סיכון הנזילות.

3. אין היסטוריה ארוכה של ביצועים והתנהגות בזמני קיצון:

תחום ההלוואות החברתיות קיים בישראל החל מ 2013-2014 בלבד ואין לו היסטוריה ארוכה.
את משבר הקורונה התחום צלח יחסית בצורה טובה,
אך עם זאת משבר הקורונה היה משבר קצר.
עדיין ניתן להגיד שאפיק ההלוואות החברתיות בישראל טרם חווה זמנים ארוכים של מיתון ולכן אין דרך לדעת בוודאות מלאה כיצד ההלוואות החברתיות יגיבו במצבי קיצון.
נכון לשנת 2023 לאחר עליית הריבית בישראל לרמה של 4.75% אנחנו כבר רואים שחלק מהחברות חסמו משיכות וסיכון הנזילות אכן קיים ויצא לפועל בחלק מהמקרים.
אין זה אומר שאותם משקיעים בהכרח איבדו את כספם או אפילו את התשואה שציפו לקבל,
אך זה כן משליך באופן ישיר על הנזילות המיידית של הכסף שהושקע באמצעות אותם חברות.

4. עמלות:

צריך לקחת בחשבון את העמלות אשר משלמים לחברת ההלוואות החברתיות וכמובן גם את התשלום לקרן הביטחון/ערבות חברתית,
העמלות הללו נוגסות כמובן בתשואה הסופית שנקבל.

5. אין דחיית מס:

כאשר אחת מההלוואות שלכם מסתיימת אז המס נלקח באופן אוטומטי באותו רגע,
זה פוגע בצורה מסוימת באפקט הריבית דריבית.
באפיקים אחרים לעומת זאת קיימת דחיית מס עד לרגע שבו מושכים את הכספים מאותו אפיק (לדוגמה קופת גמל להשקעה) ולכן מדובר כאן בחיסרון מהותי.

6. סיכון של קריסת החברה שדרכה משקיעים:

במקרה של קריסת החברה אז רוב הסיכויים שחברה אחרת תרצה לרכוש אותה ותכנס בנעליים שלה,
כתוצאה מכך החברה הרוכשת תמשיך לתפעל את ההלוואות הקיימות לכל הפחות ואז המשקיעים לא אמורים להיפגע מכך.
אך עם זאת צריך להבין שבמקרה קיצון אם החברה שמתווכת את ההלוואות החברתיות פושטת רגל ואין לה רוכש אז המשקיעים יהיו בבעיה,
זאת מכיוון שלא יהיה מי שידאג באופן אישי לתפעול ההלוואות הפתוחות שהם העניקו.
טרם נתקלנו במצב כזה בישראל עד היום ולכן מדובר בסימן שאלה לעת עתה.